.המצגת מהווה הקדמה "במעוף הציפור" ו"טעימה" מהגישה.
אפשר למצוא פירוט נוסף באתר
http://www.pardess.info/?p=655
המודל שמציע דניאל יוז לטיפול משפחתי יוצר גשר בין תיאורית ההתקשרות לגישה המערכתית.המצגת הנוכחית, מתמקדת על עקרונות מנחים בעבודה עם הורים שפונים לטיפול בגין קשיי ילדיהם וקשיים בהורות,
שימוש במשחקיות, קבלה, סקרנות ואמפתיה
Hughes-Attachment Focused Family Therapy-Introduction by Pardess-TAU 2014
1. טיפול משפחתי ממוקד-התקשרות
בעבודה עם משפחות עם ילדים
Daniel Hughes
Attachment Focused Family Therapy
ד"ר אלינער פרדס, קורס במעגל חיי המשפחה, טיפול משפחתי, אוניברסיטת ת"א,
7. 2.Acceptance
•
•
•
•
המטפל איננו מנסה "לתקן" או לשנות
אף אחד מבני המשפחה,אלא שואף
להצטרף לכל אחד מבני המשפחה,
בקצב שלו, לקבל את מצבו הרגשי,
ולהתעניין לעומק במשמעות החוויה
שחווה.
קבלה של כל רגש, מחשבה, פנטזיה
וכוונה, אין משמעה הצדקה של כל
מעשה.
באמצעות הקבלה, המטפל עוזר
לווסת מצבים רגשיים קשים, מפחית
כך את הבושה ואת הקושי לחיות
עם החוויות הרגשיות אלה
הקבלה סוללת את הדרך לשלב את
החוויות הקשות כחלק מהנרטיב.
12. “המתנות היקרות לנו ביותר בראי השנים לרוב קטנות ופשוטות. בזמני
שגרה ובזמנים קשים, נראה שמה שהכי משנה לנו זו הדרך בה אנו
מראים לקרובים לנו שהקשבנו לצרכים שלהם, לשמחות שלהם
ולאתגרים שלהם".
פרד רוג'רס, "העולם על פי מר רוג'רס"
Notes de l'éditeur
מדוע חשוב לנו להכיר את השלב בו אנחנו נמצאים? "דע מאין באת ולאן אתה הולך? – מדוע זה חשוב?
בהמשך הקורס נדון בהשלכות של האופן בו עברנו שלבים שונים על ההתמודדות שלנו.
סיפוריהם של המטופלים שלנו נמצאים במפגש תמידי עם הסיפורים שלנו. כל מטפל ומטפל מביא איתו למפגש הטיפולי את ההיסטוריה האישית שלו. חוויות שונות מהיסטוריה זו השאירו את חותמן בעיצוב דרכי ההתמודדות שלנו עם לחצים, מעברים ופרידות במעגל החיים ומשפיעים על האופן בו אנחנו מבינים ופוגשים את המטופלים בהתמודדותם עם לחצים שונים המביאים אותם לטיפול
אחד ממוקדי הטיפול הוא לעזור למטופלים לבוא במגע עם רגשותיהם, להבין אותם ולמצוא דרכים מתאימות לבטא רגשות אלה ולגייס אותם בצורה חיובית. כאשר הקונפליקטים, ההשלכות, והרגשות שמעלה המטופל, נוגעים בקונפליקטים לא פתורים של המטפל, גובר הסיכון לשטחים עיוורים בשדה הראייה של המטפל, שעלולים להוביל לקושי בקריאת המפה וזיהוי נכון של צרכי המטופל. תגובותיו הרגשיות של המטפל יכולות לצמצם את יכולתו של המטפל להבין ולפגוש את המטופל במקום שבו הוא נמצא, ולהוביל להימנעות וריחוק יתר הגנתי, מחד או הזדהות יתר, מאידך. המפתח טמון במידת המודעות של המטפל.
כשההורים אינם ממלאים פונקציה זו נערך ברור אמפתי לגבי מה קורה עם ההורים, בנפרד מהילדים ולעתים אף בנוכחותם.
הוא משדר לחברי המשפחה מה ההשפעה שלהם עליו ורואה עצמו כחלק מהמטריצה האינטרסובייקטיבית של המשפחה.
המטפל עושה זאת בצורה זהירה וטנטטיבית, אבל משתמש בעצמו כיצד לשדר כיצד הוא חווה את החוויה של חבר המשפחה שאיננו מחובר מספיק לרגשות, למחשבות או לכוונות שהוא מבטא בהתנהגותו.
המצב המשברי מעניק הזדמנות לעדכון של ייצוגים מוקדמים של חוסר בטחון בהתקשרות שנוצרו עקב חוויות של דחייה).
המשחקיות פותחת את המרחב הפוטנציאלי וקשורה לעידוד היצירתיות, שחשובה במיוחד בזמנים קשים, היכולת לשחק, לפנטז ולדמיין חשובה. זה גם מגן על המטפל מפני שחיקה.
קבלה- גם בלי זר הדפנה. חשוב לזכור את הפגיעות הרבה ולנרמל אותה כמצבית. להזהר מלייחס קשיים לגורמים "אישיותיים". חשוב שבן הזוג ירגיש מוחזק.
סקרנות- מעמדה של לא לדעת. להיות מוכן לשחרר ידיעה מוקדמת
אמפתיה- זה מאפשר למטופל להיות אמפתי לגבי עצמו
בטיפול משפחתי אנחנו שואפים ליצור מרחב לדיאלוג אפקטיבי רפלקיטיבי ואמפתיה הדדית
playfulness promotes engagement by keeping the defense system off. Just as receiving comfort soothes the stress response system, playful interactions can shift brains from defensiveness to pleasurable engagement. Playfulness can make a child forget to be mistrustful for a while. For example, when a child gets a bit silly, a parent might join in the silliness, taking care to monitor the child’s response and match the child’s energy without going overboard.
http://www.nacac.org/adoptalk/scienceofrelationships.html
Acceptance—especially when a parent accepts the full range of a child’s feelings while also setting limits to ensure safety—helps a child learn to feel safe with her own feelings and thoughts without having to suppress parts of herself and her experience. Deep acceptance is crucial in helping a child question her deeply engrained experience of feeling bad or unlovable. Parents of mistrusting kids have many opportunities to show acceptance of their child’s negative feelings. One of the best times for showing parental acceptance is when a child is angry and expecting the parent to get mad in response. When the parent acknowledges the child’s anger without being defensive, the child gets to feel safe expressing anger. This can help the child feel heard and seen in a way that can reduce the likelihood of escalation into prolonged rage. Feeling safe with negative emotions is crucial for learning to regulate these emotions.
http://www.nacac.org/adoptalk/scienceofrelationships.html
Curiosity promotes a search for meaning, for incorporating new aspects of our experience into our knowledge base. When parents are curious about what’s going on inside a defensive child’s mind, they might jiggle the child’s brain out of defense and get the child interested in why she feels what she does. A parent can use curiosity with a child about a negative interaction after the heat of the moment has passed, wondering out loud with the child what happened and what the child experienced. This is a great way to help a child reflect on her and her parents’ actions instead of just moving on.
http://www.nacac.org/adoptalk/scienceofrelationships.html
Empathy, in which parents mirror a child’s emotions while still being a parent, helps parents attune to the child’s experience and connect more deeply with the child. Fortunately, we have mirror cells in our brains to help us do this. When the brain’s empathy system is on, the defense system is off. Parents of mistrusting kids do well, at times, to picture their child as an infant learning to be defensive without even knowing she was learning. This imagery can help the parent empathize with a child who is behaving defensively now.
http://www.nacac.org/adoptalk/scienceofrelationships.htmlהאמפתיה דורשת שנחווה דרך האחר ודרך הדמיון את החוויות הטראומטיות אשר שרד
התערבות של יוז עם אם חסומה וזועמת (דוגמא של פרופ אסתר כהן)
מטפל - אני חושש שאם אתן לך עצות עכשיו זה לא יעבוד ואז זו עוד פעם תהיה חוויה של כשלון וזה יהיה לא הוגן.
מטופלת - אז בשביל מה אני פה?
מטפל - עכשיו אני רוצה להכיר אותך יותר. לדעת איך המצב הקשה הזה בחייך משפיע עליך כהורה, כבן זוג כאדם. איך זה בשבילך עכשיו....
המצב הוא נורא משהיה אי פעם- אני לא רוצה להתעורר בבוקר.מרוצה?
אני מאמין שאם לא אצליח לשכנע אותך שאני מבין ויודע על הקושי הגדול ביותר בחייך, שום דבר שאומר או אציע לא יתן לך בטחון שאפשר לשפר את המצב
בסיום השעה מתברר הקשר להיסטוריה של התקשרות האם
מטרת [הטיפול] היא לעזור למטופל לארוג נרטיב בעל משמעות: כזה שיצור אינטגרציה בין אַפקט וקוגניציה, שמבוסס על הבנת התרומה של העצמי והאחר, שנוצר תמיד דרך עדשה של אמפתיה כלפי העצמי, כך יכול להיווצר סיפור אוטוביוגראפי קוהרנטי, כזה שאינו סדוק על ידי הימנעות הגנתית [defensive exclusion]. (Fosha, 2000, p.270)