1. לוגיקה
הגדרה: פסוק בסיסי (אטום) הוא ביטוי שיכול לקבל או אמת או שקר ולא יכול להתפרק למשהו בסיסי יותר.
דוגמא:
פסוק בסיסי – "היום חם", "השולחן ירוק".
לא פסוק בסיסי – "למה אנחנו בחדר הזה?", "היום חם והשולחן ירוק".
הגדרה: פסוק מורכב הוא פסוקים בסיסיים המחוברים ביניהם ע"י קשרים.
קשרים בסיסיים:
- שלילה
- או
- וגם
- גורר
- אם ורק אם
מושגים:
טבלת אמת: טבלה שבה מוצגות כל האפשרויות לערכים של הביטויים בהתאם לפסוקים הבסיסיים
שמופיעים בו.
בטבלת אמת של ביטוי שבו משתתפים Kפסוקים בסיסיים שונים, יהיו 2 שורות (כל ביטוי תורם חזקה
k
אחת של 2).
קשר אונרי – קשר שפועל על פסוק אחד (שלילה).
קשר בינרי – קשר שמחבר בין שני פסוקים (או, וגם, גורר, אם ורק אם).
אמת= ,Tשקר=F
קשר "שלילה" (קשר אונרי, סימון: ~ ,)
הקשר "שלילה" הופך את הערך של הפסוק עליו הוא פועל.
טבלת האמת של הקשר "שלילה"
P P
T F
F T
קשר "או" (קשר בינרי, סימון: )
הקשר "או" גורם לקשר בין שני ביטויים להיות "אמת", אם אחד משניהם לפחות הוא "אמת".
טבלת האמת של הקשר "או"
P Q Q P
T T T
T F T
F T T
F F F
2. קשר "וגם" (קשר בינרי, סימון: )
הקשר "וגם" גורם לקשר בין שני ביטויים להיות "אמת", רק אם ערך שני הפסוקים המחוברים הוא "אמת".
טבלת האמת של הקשר "וגם"
P Q QP
T T T
T F F
F T F
F F F
קשר "גורר" (קשר בינרי, סימון:)
הקשר "גורר" גורם לקשר בין שני ביטויים להיות "שקר", אך ורק כאשר " Pאמת" ו" Qשקר".
"אם היום ירד גשם, לא נצא לטיול.." – נוכל לסתור את המשפט אם ירד גשם ובכל זאת יצאנו לטיול. בכל מצב
אחר המשפט מתקיים. מה שחשוב F רק כאשר סותרים "ברגל גסה" את המשפט, כאשר "לא אכפת לי"
הערך הוא .T
טבלת האמת של הקשר "גורר"
P Q QP
T T T
T F F
F T T
F F T
קשר "אם ורק אם" (קשר בינרי, סימון: )
הקשר "אם ורק אם" גורם לקשר בין שני ביטויים להיות "אמת", אם ורק אם, ערך שני הפסוקים המחוברים הוא
זהה.
טבלת האמת של הקשר "אם ורק אם"
P Q Q P
T T T
T F F
F T F
F F T
דוגמאות לחישוב טבלאות אמת של פסוקים מורכבים:
1) (P Q) P
P Q P P Q (P Q) P
T T F T T
T F F F T
F T T T F
F F T T F
3. 2) )( P (Q Rכאן יש 3 פסוקים בסיסיים, לכן בטבלה יש 8 שורות)
P Q R Q R )P (Q R
T T T T T
T T F T T
T F T T T
T F F F F
F T T T T
F T F T T
F F T T T
F F F F T
הגדרה: נאמר שפסוק מורכב הוא "טאוטולוגיה", אם בכל שורות טבלת האמת שלו מתקבל הערך "אמת",
כלומר, לכל הצבת ערכים על הפסוקים הבסיסיים, התוצאה המתקבלת היא "אמת".
מצד שני, נאמר שפסוק מורכב הוא "סתירה", אם בכל שורות טבלת האמת שלו מתקבל הערך "שקר",
כלומר, בכל הצבת ערכים על הפסוקים הבסיסיים, התוצאה הסופית היא "שקר".
דוגמא:
שייקספיר: "להיות או לא להיות" P P
P P P P
T F T
F T T
טאוטולוגיה
"להיות ולא להיות" P P
P P P P
T F F
F T F
סתירה
שקילות לוגית (סימון ) P Q
הגדרה: נאמר ששני פסוקים, Pו Qהם שקולים לוגית, אם טבלאות האמת שלהם זהות.
ז"א, לכל הצבה של ערכים בפסוקים הבסיסיים של הביטויים, התוצאה המתקבלת ב Pו Qהיא זהה.
דוגמא: P Q P Q
נבדוק זאת ע"י הצגת טבלת האמת:
P Q P Q P P Q
T T T F T
T F F F F
F T T T T
F F T T T
שקולים לוגית
4. טענה:
P, Qשקולים לוגית אם ורק אם הביטוי P Qהוא טאוטולוגיה.
ז"א, טאוטולוגיות "מיוחדות" נותנות לנו זהויות/שקילויות לוגיות.
הוכחה:
סימון: לשם ציון כיוון ההוכחה, אם נרצה להוכיח טענה א' טענה ב', נוכיח קודם ולאחר מכן .
) (נתון ש P, Qשקולים לוגית. צריך להוכיח ש P Qטאוטולוגיה.
המשמעות של שקילות לוגית של , P, Qהיא שבכל שורה של טבלת האמת, הערכים של הביטוי Pוהביטוי Qהם
זהים. לכן, כיוון שהגדרת הקשר היא שהוא מחזיר ערך אמת, כאשר הביטויים זהים נקבל שתוצאת הביטוי
P Qהיא אמת לכל אחת משורות הטבלה, שכן ידוע שערכי P, Qהם זהים ולכן P Qהוא טאוטולוגיה.
) (נתון שהביטוי P Qטאוטולוגיה – פירושו שהביטוי מקבל ערך Tבכל שורה של טבלת האמת. לכן, עפ"י
הגדרת הקשר נובע מכך שהערך של הביטוי Pוהביטוי Qזהים בכל אחת משורות טבלת האמת, אבל זוהי
בדיוק ההגדרה לכך ש P, Qשקולים לוגית.
רשימה של זהויות לוגיות:
1) (P) P
2) ( P Q Q Pחילוף)
3) )( ( P Q) R P (Q Rקיבוץ)
4) ) T T T ; F F F ( P P P
5) P F P
P T T
6) P P P
7) ( P Q Q Pחילוף)
8) )( ( P Q) R P (Q Rקיבוץ, בגלל תכונות קיבוץ, אין צורך בסוגריים בהפעלת קשרים זהים .) ,
9) P F F
P T P
01) )( P (Q R) ( P Q) ( P Rפילוג)
)( P (Q R) ( P Q) ( P Rפילוג)
11) ( P ( P Q) Pבליעה)
( P ( P Q) Pבליעה)
21) ( ( P Q) P Qכללי דה מורגן)
( ( P Q) P Qכללי דה מורגן)
31) P Q P Q
41) ( P Q Q Pמעין דרך השלילה, במקום להוכיח שא' ב', אנו מוכיחים ששלילת ב' שלילת א'
51) )P Q ( P Q) (Q P) (P Q) (Q P) ( P Q) (P Q
61) P P T
P P F
כל הזהויות דורשות הוכחה ע"י טבלאות אמת.