סיפורמרגש

1. המרכזנית 26.07.11 08:17 PM

2. מרכזייה לשירותך כילדון אני זוכר בבית הורי את מכשיר הטלפון של פעם – קופסת עץ גדולה ומבריקה שמחוברת לקיר והשפופרת משתלשלת , תלויה לצידה .

3. הייתי עומד מוקסם כשהורי נהגו לשוחח לתוכה .

4. ואז גיליתי שבקופסה שכנה מישהי מדהימה , בשם " מרכזיה לשירותך ", שידעה את הכל . ה " מרכזייה לשירותך " יכלה לתת לך את השעה הנכונה ואת מספר הטלפון של כל מי שרצית .

5. יום אחד אמי יצאה לכמה דקות לאחת השכנות

6. ואני השתעשעתי עם ארגז הכלים של אבי . בטעות הכיתי בפטיש על אחת מאצבעותיי וראיתי כוכבים ...

7. הסתובבתי בבית בעיניים דומעות , מוצץ את אצבעי הפגועה וכשהגעתי לגרם המדרגות הבחנתי בטלפון שעל הקיר . גררתי שרפרף , התרוממתי על אצבעותיי . והרמתי את השפופרת " מרכזייה לשירותך ." אמרתי במהירות לפומית .

8. נשמעה נקישה או שתיים קול של אישה , צלול מאד ושקט , דיבר לתוך אוזני - " מרכזייה לשירותך ". " פצעתי את האצבע ... " התייפחתי לתוך הפומית . הרשיתי לעצמי לבכות כעת , הרי יש לי מאזינה . " אמא שלך לא בבית "? באה השאלה " לא ". עניתי . " הכיתי את האצבע בפטיש וזה כואב נורא "

9. " אתה יכול להוציא קוביית קרח מהמקרר ?" היא שאלה . אמרתי שכן . " אז תניח קוביית קרח על האצבע , זה יעזור לך ". אמר הקול

10. לאחר המקרה הזה התקשרתי ל " מרכזייה לשירותך " כמעט על כל דבר . היא עזרה לי בשיעורי המתמטיקה ולימדה אותי איך להתקרב לסנאי שבגינה שלנו . ביקשתי ממנה עזרה בשיעורי הגיאוגרפיה והיא הסבירה לי איך מאייתים " פילדלפיה " והיכן היא נמצאת על המפה .

11. כשציפור הכנרית שלנו מתה שאלתי אותה בדמעות : " מדוע ציפורים ששרות כל כך יפה וגורמות לשמחה , מסיימות כערימה של נוצות בתחתית הכלוב " ? היא חשה בעצב שלי ואמרה בשקט : " פול , תמיד תזכור ... יש עולמות אחרים לשיר בהם ". ואיך שהוא רווח לי מדבריה .

12. כל זה קרה במדינת סיאטל שבצפון מערב ארה " ב .

13. הייתי בן תשע כשעברנו למזרח ארה " ב , לבוסטון .

14. וכמה התגעגעתי לחברה הזו שלי , וכך " מרכזייה לשירותך " נשארה שייכת לקופסת העץ הזו בבית הורי ואני לא הצלחתי להתחבר מאז למכשירי הטלפון החדשים שעל השולחן .

15. ובנעורי , שימרתי את הזיכרונות הללו וברגעים של התלבטות , הייתי נזכר בביטחון שהיא השרתה עלי ולמדתי להעריך את הסבלנות שהייתה לה לילד קטן שכלל לא הכירה .

16. כמה שנים לאחר מכן בטיסה לקולג ' שלי במערב , עצר המטוס לחניית ביניים קצרה בסיאטל . בשדה התעופה , כמעט ללא משים , חייגתי את מספר הטלפון של המרכזייה בעיר ילדותי , כמו מתוך חלום , לא יאמן , ענה לי הקול הצלול של פעם : " מרכזייה לשירותך ".

17. לא תכננתי , אבל שמעתי את עצמי אומר : " האם תוכלי לומר לי כיצד מאייתים את המלה פילדלפיה והיכן היא על המפה ?

18. השתרר שקט על הקו לדקה ארוכה , ואז הגיעה התשובה השקטה " " אני מניחה שהאצבע שלך כבר החלימה מאז ".

19. צחקתי ואמרתי " וואו .. אז באמת זו עדיין את ? אני תוהה אם יש לך מושג איזו משמעות הייתה לך עבורי באותו הזמן ?" " ואני תוהה ," היא אמרה " האם ידעת מה אתה היית עבורי ? מעולם לא היו לי ילדים והשיחות אתך נעמו לי מאד ... ממש חיכיתי להן "... ביקשתי את רשותה להתקשר אליה שוב כשאהיה בסביבה . " בשמחה " היא השיבה . " בקש פשוט את סאלי ".

20. שלושה חודשים לאחר מכן הייתי שוב בסיאטל . קול אחר ענה לי : " מרכזייה לשירותך ". ביקשתי את סאלי . " האם אתה ידיד ? היא שאלה ? " ידיד מאד ותיק " עניתי בגאווה .

21. " אז ראה ", הקול ענה , " סאלי עבדה לאחרונה חלקית בלבד מכיוון שהייתה חולה מאד . לפני חמישה שבועות היא לא החזיקה מעמד יותר ... צר לי ." לפני שהספקתי להגיב היא אמרה : " חכה רגע , אמרת ששמך פול ?" אישרתי לה , והיא אמרה : " סאלי השאירה לך הודעה למקרה שתתקשר . אני אקריא לך – " אמרי לו שלא ישכח ... שיש עולמות אחרים לשיר בהם . הוא ידע למה אני מתכוונת ." הו ... כמה ידעתי למה סאלי התכוונה .

22. אתי [email_address] ת מונות : www לתגובות © המספר לא ידוע . מתוך אתר אינטרנט : www.rogerknapp.com les fleurs sauvages